אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים 9 פרקים

אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים ט׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים ח׳:כ״א

7 משנה תורה, הלכות עבדים פתח ↗

יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לְעַבְדּוֹ כְּנַעֲנִי עָשָׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ אֶלָּא יֵלֵךְ וְיִשְׁאַל עַל הַפְּתָחִים וְיִתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹת הָעֲבָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲבָדָיו שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לִגְדוֹלִים לִשְׁמֹר מָמוֹנָם וְאִם לֹא יַאֲכִיל לַעֲבָדָיו וְיַשְׁקֵם כָּרָאוּי הֵם יִבְרְחוּ אוֹ יָמוּתוּ וְאָדָם חָס עַל מָמוֹן עַצְמוֹ יֶתֶר מִכָּל אָדָם. אֲבָל עֲבָדִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּתוֹרַת נִכְסֵי מְלוֹג חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִכְנִיס אוֹתָם שֶׁאִם לֹא יָזוּן אוֹתָם יָמוּתוּ וְיִבְרְחוּ וַהֲרֵי אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:

1 אבל עבדים שהכניסה לו אשתו כו', חייב במזונותיהן: נ"ב מפורש הוא במדרש רבה בראשית פרשה מ"ה על קרא דלה שפחה מצרית, שפחת מלוג היתה והיה חייב במזונותיה ולא היה רשאי למוכרה יעו"ש, וביותר בפסיקתא זוטרתי:

« אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים ח׳:כ״א